אפיון ופיתוח מערכות UI UX מורכבות
בדיקות שמישות או מחקר משתמשים הוא חלק מתת תחום של מחקר UX ותחת מערך מחקר הערכתי, כשרוצים להעריך פיתרון מסוים שאופיין ועוצב. בדיקות שמישות הינן בדיקות התנהגותיות של קהל יעד מסוים על המוצר ומבוססות על ניתוח התנהגותו בתרחישים מוגדרים. בבדיקות אלו בוחנים את האינטראקציה של משתמשים עם המוצר/אב טיפוס/ שלד עיצובי שבפיתוח. את הבדיקות מבצעים […]
בדיקות שמישות או מחקר משתמשים הוא חלק מתת תחום של מחקר UX ותחת מערך מחקר הערכתי, כשרוצים להעריך פיתרון מסוים שאופיין ועוצב. בדיקות שמישות הינן בדיקות התנהגותיות של קהל יעד מסוים על המוצר ומבוססות על ניתוח התנהגותו בתרחישים מוגדרים. בבדיקות אלו בוחנים את האינטראקציה של משתמשים עם המוצר/אב טיפוס/ שלד עיצובי שבפיתוח. את הבדיקות מבצעים במהלך מספר שלבים בפיתוח המוצר, וגם כשהוא קיים ורוצים להעריך את השמישות שלו. לפני שנצלול להרחבה על הנושא, כדאי לפני זה לדעת- מה זה שמישות?
שמישות היא המידה שבה מוצר יכול לשמש משתמשים מוגדרים, כדי להשיג מטרות מוגדרות, באפקטיביות, יעילות ושביעות רצון בהקשר מוגדר של שימוש (ISO_IEC_25022_2016).
אפקטיביות – עד כמה המשתמש מצליח להשיג את המטרות שעבורן פנה למוצר בשלמות ודיוק.
יעילות – כמה משאבים המשתמש הוציא כדי להשלים את מטרותיו בשלמות ודיוק. משאבים יכולים להיות הזמן שלקח למשתמש להשלים את המטרה, המאמץ הפיזי והמנטלי לעשות זאת, המשאבים החומריים או כלכליים שהוציא כדי לעשות זאת.
שביעות רצון – עד כמה המשתמש שבע רצון מהאינטראקציה שלו עם המוצר מה העמדה שלו כלפיו ועד כמה הרגיש בנוח בעת השימוש בו. שביעות רצון ניתן גם לפרק למספר גורמים כמו הנאה, אמון ושימושיות.
סוגי בדיקות שמישות
1. נאמנות נמוכה מול נאמנות גבוהה (Low Fidelity VS High Fidelity) – בדיקות בנאמנות נמוכה הינן בדיקות על שלד של המוצר (Wireframe). אם זה אב טיפוס של המוצר על דפים, או על שלד מוצר המציג קונספט מופשט יותר מאשר מוצר מפורט. נאמנות גבוהה לעומת זאת היא בדיקות שמישות על דמו של מוצר או עיצוב מפורט, שקרוב יותר למוצר האמיתי.
2. מתווך מול לא מתווך (Moderated VS Unmederated)– פגישות שמישות ניתן לעשות בצורה מתווכת על ידי מחשב ומרחוק, למשל בזום, או באופן לא מתווך למשל בצורה פרונטלית, כאשר הנבדק מתנסה במוצר ליד החוקר.
3. בדיקות ננו/גרילה מול בדיקות מיקרו בדיקות ננו הינן בדיקות שמישות באיכות יותר נמוכה ולכן ניתן להסיק מהן פחות. המטרה שלהן היא לקבל תשובה נקודתית על משהו מאוד ספציפי ולא כחלק ממחקר כולל. אישוש מהיר של התהליך. לרוב הנבדקים בה יהיו בסביבת פיתוח המוצר, כאשר 1-2 נבדקים מספיקים. במהלכה נותנים מטלה קצרה לנבדק וצופים עליו בלי להפריע. הפידבק קצר וענייני ונשאר בפורום פנימי. לעומת זאת, בדיקות מיקרו מתבצעות על קהל יעד מוגדר של המוצר, יש בו מטלות ממוקדות ומטרת על והוא נעשה כחלק ממערך מחקר מקיף יותר. לבדיקה זו מספיק 5-7 נבדקים עבור כל סוג משתמשים והוא צריך לעבוד לפי חוקי מחקר.
בשלב הראשון בוחרים כמה שאלות מחקר או שאלה אחת מרכזית שעולה מהמוצר. (בדרך כלל בבניית מוצר או פיצ׳ר חדש, או בבעיה שמזהים ממידע כמותי מאנליטיקות). לאחר מכן בשלב השני בוחרים השערות הנגזרות משאלות המחקר. בשלב השלישי כותבים משימות/מטלות שהמשתמש יבצע במוצר ויאששו את ההשערות שלנו. לאחר כתיבת המשימות נקבע את מדדי המחקר (אפקטיביות, יעילות ושביעות רצון) ולאחר מכן את תת מדדים אלו (אופרציונליזציה שלהם- למשל אפקטיביות= אחוז השלמת משימה).
בזמן בניית הבדיקות לרוב נשתדל להתחיל לגייס נבדקים (החלק הכי קשה). אפשר לגייס מכרים, אפשר מחברות גיוס נבדקים ואפשר לחפש ברשתות החברתיות. הדבר הכי חשוב לזכור בגיוס הנבדקים הוא שהם יהיו מקהל היעד של המוצר. איך תדעו זאת? במוצרים וחברות מוכוונות B2B (מוצרים עבור עסקים), קהל היעד יהיה אנשים בתפקיד מסוים, או שצריכים יכולת מסוימת כדי לעבוד. במוצרים וחברות מוכוונות B2C (מוצרים עבור צרכנים), קהל היעד יהיה מוגדר במאפיינים דמוגרפיים או מעולמות תוכן מסוימים לרוב.
בשביל לגייס את הנבדקים ולמצוא את המתאימים ביותר לקהל היעד, ניתן לבנות סקרינר (מסנן)- שאלון על המאפיינים והצרכים הספציפיים של קהל היעד וכך למצוא את המתאימים ביותר.
לאחר שמצאנו את הנבדקים המתאימים, נזמן אותם לבדיקות שמישות (בדרך כלל נהוג לתגמל אותם בדרך כלשהי כדי שבאמת ירצו לפנות מזמנם ולבוא).
אז כמו שכתבתי למעלה, ישנם 3 מדדי שמישות מרכזיים: אפקטיביות, יעילות ושביעות רצון. לכל מדד ישנו תת מדדים שלמעשה מהווים את האופרציונליזציה של המדידה שלהם. למשל כדי להבין כמה המוצר אפקטיבי לרוב מודדים אחוז הצלחה במשימה, אך ניתן גם למדוד את אחוז הטעויות, את אחוז המשתמשים שטעו ועוד… כדי למדוד יעילות לרוב משתמשים בתת מדד- זמן משימה, שבו מודדים את הזמן מתחילת המשימה שהמשתמש ביצע ועד סופה. עבור שביעות רצון לרוב משתמשים בשאלונים מתוקפים של שביעות רצון, או שאלונים על פי תת המדדים של שביעות רצון, שהם אמון, הנאה ושימושיות.
בנוסף למדדי השמישות, רצוי לשים לב לבעיות שימוש במהלך ביצוע המשימות ולתעד אותן כמובן. בחשיפה של בעיות אלה, נוכל להבין הרבה פעמים את ה״למה״ שעומד מאחורי התנהגויות שאנחנו רואים במוצר או באנליטיקות שלו.
ישנם מוצרים רבים המאפשרים העברת בדיקות שמישות דרכם כמו Usertesting.com, Optimalsmart ועוד… במוצרים אלה נוכל לתעד את הבדיקות, לסדר את המידע בצורה נוחה ונגישה ואף לנתח אותו לכדי מסקנות ותובנות.
ניתן לבצע גם בדיקות שמישות בZoom, להקליט את הבדיקה ולאחר מכן למדוד את אחוזי ההצלחה במשימה, זמן המשימה ומדדי שביעות רצון.
כל אלו הם דרכים להעברת בדיקות מתווכות על ידי מחשב. ניתן גם להעביר בדיקות לא מתווכות ופרונטליות של המשתמש במוצר, אבל חובה לצלם זאת גם במסך המחשב וגם את התנהגות המשתמש בו.
בעזרת ממצאי הבדיקות, ניתן ליצור השוואה בין המוצר שלנו למוצרים אחרים, או בין גרסה ישנה שלו לגרסה חדשה. כמו כן נוכל להבין את בעיות השימוש שלנו במוצר היוצרות חסמים למשתמשים ובכך להעלות ולנסות פתרונות מבוססים, לאותה הבעיה.
לסיכום בדיקות השמישות נועדו כדי לשפר את המוצר שלנו, בעזרת ההתבוננות כיצד אנשים משתמשים בו ומה חושבים השימוש בו. היכולת למצוא את הבעיות במוצר ולהעריך את ביצועיו, היא זאת שמספקת לנו את האפשרות לתת למשתמש להגשים את מטרותיו דרך המוצר ובכך גם להצלחת העסק.
