אפיון ופיתוח מערכות UI UX מורכבות
חווית משתמש טובה היא ערובה למוצר טוב, וכדי להגיע לאפיון טוב של חווית משתמש כל תהליך אפיון מוצר מתחיל בהבנת כל האספקטים של המוצר, לרבות התחום והארגון במסגרתם המוצר קיים, המתחרים שלו והמשתמשים שלו. לפני שחוקרי UX מתחילים מחקר עליהם ראשית לנסח את שאלת המחקר שתנתב את סוג המחקר בו יבחרו. מחקר אקספלורטורי – הוא […]
חווית משתמש טובה היא ערובה למוצר טוב, וכדי להגיע לאפיון טוב של חווית משתמש כל תהליך אפיון מוצר מתחיל בהבנת כל האספקטים של המוצר, לרבות התחום והארגון במסגרתם המוצר קיים, המתחרים שלו והמשתמשים שלו.
לפני שחוקרי UX מתחילים מחקר עליהם ראשית לנסח את שאלת המחקר שתנתב את סוג המחקר בו יבחרו.
בהתאם לשאלת המחקר יתאימו חוקרי ה UX את סוג המחקר שיענה לשאלות בצורה המקיפה ביותר. לעתים כדי לענות לשאלה אחת יצורפו מספר סוגי מחקר שונים כדי לבסס מידע לעומק.
חוקרי UX נתקלים בעולמות מידע שונים ומגוונים מאד ולפני כל פרויקט עליהם לייצר בסיס ידע עמוק על הנושא. כדי לעשות זאת ישתמשו בכלים שונים לרבות ראיונות עם אנשי הארגון מולו הם עובדים, אך גם מול גורמים חיצוניים להם דוגמאת אנשי הקשר שלהם או גורמים אחרים בתחום ככל שניתן לעשות זאת. סקירה במנועי חיפוש וסקירות ספרותיות גם הם כלים שניתן להעזר בהם כדי להכיר את עולם התוכן, וכאן נדרשים לחוקרים כישורי אוריינות מעמיקים.
כדי ליצור הבנה של התחום אך גם להעמיק בהיקף העבודה או המיקוד שלה יש להבין את הארגון מולו החוקרים עובדים. בכלל זה נדרשת הבנה בסיסית של היררכית התפקידים ואופי העבודה בארגון. לרוב, החוקרים יבינו מהלקוח שאיתו הם עובדים על המתחרים, השותפים וההשראות שלהם.
מחקרי שוק ומתחרים נועדו לספק לחוקרים ולאנשי המוצר הבנה של הנעשה בתחום מעבר להבנת התחום עצמו – הקונבנציות בהן משתמשים היום ואליהן רגילים המשתמשים, כלים רעיוניים שאפשר לשאוב מהם השראה וכדומה. לרוב, יבקשו החוקרים מאת הארגון מולו הם עובדים מתחרים או שותפים ישירים, השראות וכדומה.
מחקר המשתמשים או ״מחקר מוצר״ ינסה לרדת לעומק צורת השימוש במוצר שמעניין את המאפיין, בין אם קיים ויש לשפר אותו בהתחשב במשתמשים הנוכחיים והאפשריים, או שיש לייצר אותו מאפס תוך הבנה של המשתמשים הפוטנציאלים.
סוגים נוספים של מחקר UX –
אפשר לחלק ראשית את צורות המחקר למחקר כמותני ואיכותני שיחד מאפשרים לבסס מידע בצורה יותר עבה (Thick data). המחקר הכמותני בוחן את עולם החקירה בכלים אובייקטיביים ובתלות מינימאלית במבצע המחקר, והוא יתן תשובות לשאלות מסוג ״מה עושים המשתמשים?״. הנתונים בשיטה זו נמדדים באופן מספרי על בסיס עובדות וראיות, והתוצאות נבחנות בכלים סטטיסטיים (כגון: סטטיסטיקה תיאורית, בחינת השערות, רגרסיה, ניתוח שונות, מערכות המלצה, כריית נתונים, וכו'), כך שצורת חקירה זו נהנית מהיכולת לספק מידע שפחות נתון לפרשנות ולרוב לנטרל השפעות חיצוניות.
כלים כמותניים לדוגמא:
אבל מדידה כמותנית לא מספקת לנו את התמונה המלאה על ההתנהגות או העמדות של המשתמשים הפוטנציאלים במוצר, ואם נסתמך עליה בלבד אנחנו עלולים לפספס את התובנות העמוקות שמביא אתו מחקר כמותני. מחקר כמותני מנסה להגיע להבנה עמוקה על התנהגות אנושית, והסיבות לה בכלים שדורשים פרשנות לתוצאות המחקר. זהו מחקר המסייע להבין בכלים ״רכים״ יותר את שאלת ה – ״למה״ משתמשים התנהגו בצורה מסוימת. למה למשל לא הבחינו באלמנט או במה עוד הבחינו במסך.
כלים איכותניים לדוגמא:
חלק ממחקרים אלה מאפשרים גם להתקרב יותר אל הסיטואציה האמיתית בעולם שבה המשתמש יעשה שימוש במוצר ויספקו תוצאות אמינות מבחינה זו, אך יותר נוטות לפרשנות החוקר ומכאן החשיבות של הרקע והניסיון הקודם של מבצע הבדיקה והיכולת שלו ליצור סביבת מדידה נייטראלית ולהסיק מסקנות אובייקטיביות ככל שאפשר.
באופן שאולי מפתיע את מי שאינו מתורגל בשיטות מחקר, עמדה כלפי מוצר אינה מבטיחה התנהגות מסוימת כלפיו, גם אם האחד משפיע על השני, ויש מקום לבחון בנפרד מה נבדקים חושבים ואיך הם יתנהגו בפועל. מחקר הבוחן התנהגות יבחן את זווית ה-״מה״ עושים המשתמשים. מחקר הבוחן עמדות ינסה לשאול את שאלת ה״למה״ על ידי הגעה לתחושות ולרגשות שהממשק מעורר בהם. סוגי המחקר והאופי שלהם יקבע בהתאם.
קיימים סוגים שונים של מחקרים איכותניים וכמותניים, נתמקד בכמה עיקריים:
מחקרי שמישות – מרחוק או מקרוב
המטרה של ״מחקר שמישות״ היא לאפשר לחוקר לראות את המשתמשים בפעולה ולהסיק מסקנות בכלים כמותניים ואיכותניים באופן הקרוב ביותר לשימוש האמיתי שיש, או שיהיה למשתמשים במוצר. במחקר כזה החוקר יאפשר לנבדקים גישה לסביבה מבוקרת של הממשק (אמיתי או אבטיפוס שמדמה את המערכת) ויבקש מהנבדק לבצע משימה. החוקר יאסוף נתונים על השימוש אם דרך צפייה בהתנהגות או דרך כלי איסוף אובייקטיבים. בנקודות עליהן החליט החוקר יש באפשרותו לתשאל את הנבדק כדי להעמיק את ההבנה של מה שנצפה במחקר. בנקודות עליהן החליט החוקר יש באפשרותו לתשאל את הנבדק כדי להעמיק את ההבנה של מה שנצפה במחקר.
מחקר שמישות יכול להתבצע כשהחוקר נוכח בחדר יחד עם הנבדק ולבקר את מידת המעורבות שלו בהליך, כך שנוכחותו תהיה אפקטיבית להשגת נתונים, אבל לא תפריע למהלך הניסוי. יתרון בולט לצורת ניסוי זה היא היכולת לראות את כל מה שסביב הנבדק, כמו סביבת העבודה שלו (אם הניסוי מתבצע בה), שפת הגוף שלו וכן הלאה. אך ניתן גם לבצע ניסוי כזה מרחוק באופן שמאפשר להקליט את מסך הממשק, וגם לבצע יותר ניסויים בקלות, ולאפשר לנבדקים רחוקים להשתתף ולהישאר בסביבת העבודה שלהם.
מחקרי מיון כרטיסים (Card sorting) ו״מחקרי עץ״ (Tree testing)
מחקר מיון כרטיסיות הוא מחקר איכותני שמטרתו לספק לחוקר הבנה טובה יותר של צורת סידור המידע בחשיבה של המשתמשים בממשק ולהסיק על האופן ההיררכי שבו כדאי לארגן את המידע. בסוג מחקר זה משתמשים או משתמשים פוטנצאליים יקבלו רשימת נושאים על כרטיסיות ויתבקשו למיין אותם לקטגוריות תוך שהחוקר בוחן את הסיבות לקטלוג. מחקר כזה אפשר לבצע לפני שקיימת מערכת או לבצע ״מחקר עץ״ דומה על התפריטים הקיימים במערכת. גם כאן ניתן להחליט לבצע את המחקר בכלים אנלוגיים ומקרוב או לבצע אותו מרחוק באמצעים דיגיטליים ולאפשר הקלטה של המידע וארגון דיגיטלי של התוצאות מראש.
היתרונות של סקרים או ראיונות עומק נובעים מכל מה שפורט מעלה – סקר יכול להיות קצר ולעבור באמצעים דיגיטליים להרבה נבדקים ולספק מידע כמותי בעיקר לעתים אפילו באמצעות שאלה אחת דוגמאת מדד NPS הבוחן נאמנות למוצר דרך השאלה ״עד כמה היית ממליץ על המוצר לאדם אחד״ לפי סולם של 1-10 בדרך כלל. ראיונות עומק מתבצעים באמצעות שיח דינאמי כדי לחשוף את מה שמחקר שמישות לא יוכל לאסוף בהעדר פידבק רחב והוא יוכל לאסוף את החוויות והרגשות המורכבים יותר של הנבדקים גם אם בוצע מרחוק.
שתי צורות איסוף המידע הללו דורשות מהחוקרים מיומנות בהבנה של תוצאות המחקר.
תוצרי המחקר – צורות איסוף המידע
מחקר טוב צריך להצליח להגיש את התוצאות שלו באופן שתומך במסקנות וקל להבין אותו. לצד הסברים מילוליים של התוצאה וסידור גרפי של תוצאות כמותיות ניתן להתמקד גם בצורות נוספות של איסוף המידע. הנה כמה דוגמאות:
בסיום איסוף הידע בעיקר דרך ראיונות עומק ותשאול אנשי המפתח בחברה יכולים החוקרים ליצור תיאור של ה״פרסונה״ המשתמשת בממשק. המטרה היא להציג את המכנים המשותפים לסוגי המשתמשים במערכת כדי להשיג הבנה של הצרכים המטרות והמאפיינים שלהם. האם למשל מדובר באנשים עם הבנה דיגיטלית גבוהה? באיזה ממשקים נוספים הם משתמשים? למי הם מדווחים? רמת ההכללה של ניתוח כזה יכולה להשתנות ולספק ״דמות״ כללית שרק נשענת על משתמשים אמיתיים או תיאור של האדם המייצג המשתמש במערכת.
כדי להגיע להבנה של הנבדקים והצרכים שלהם החוקרים יכולים לבצע ניתוח משימות ברמת מורכבות שונה. ניתוח כזה יכול להכיל את המשימות השונות של המשתמשים ולייחס לכל אחת את רמת המורכבות השכיחות וכן הלאה. ניתוח כזה מאפשר לחוקרים להבין היכן יש לשים דגש בתכנון המערכת ולהסביר מדוע הם חושבים שכך נכון יהיה לעשות. אפשר בניתוח כזה לספק גם מידע נוסף על המטלות אם יש לכך מקום – ההיררכיה בין המטלות או דרישות נוספות שיש לכל אחת מהן.
היררכית שימוש ומסע לקוח
כדי להגיע לתובנות מעמיקות ניתן ליצור סכמות של שימוש שמתארות ברמות העמקה שונות את הפעולות בממשק בצורה ליניארית ומראה בכל שלב מהם האתגרים של המשתמשים. לכך ניתן להוסיף בצורה יחסית לכל נקודת כאב ואתגר את ההזדמנות שעומדת בפתחה ולהציג בצורה ברורה כיצד אפשר לפתור את הבעיה.
כל צורה של מחקר דורשת מהחוקרים לוודא שדרך איסוף המידע ענתה לשאלת המחקר והתבצעה באופן שיאפשר שחזור של התוצאות, ובעיקר את היכולת לסמוך על המסקנות. מחקר שמערב נבדקים ובייחוד אם הוא מבקש להדמות למצב האמיתי בעולם, חשוף מאד להטיות שונות שעלולות להטיל דופי במסקנות החוקר. מחקר שמערב נבדקים ובייחוד אם הוא מבקש להדמות למצב האמיתי בעולם, חשוף מאד להטיות שונות שעלולות להטיל דופי במסקנות החוקר.
חוקרים מיומנים ידעו לזהות את המקומות המועדים יותר להשפעה ולנסות ליצור סביבה מבקרת ככל שניתן, כך שאפשר יהיה להישען על המסקנות שנוסחו בעקבות המחקר שלהם. היכולת של מחקר לצאת מגבולות האקדמיה אל עולם המוצר מאפשרת לחוקרי UX מיומנים להגיע לתובנות יישימות לפי הצורך והמשאבים השונים שעומדים לרשותם.
במקביל לכך שמחקר נותן לנו הסברים ורעיונות לפתרונן של בעיות UX הוא גם מספק בטחון בתשובות ומאפשר לחוקרים להציג את שלב התכנון של הממשק בפני הלקוח באופן שנשען על מידע שמתווסף לנסיון ולידע של אנשי העיצוב והתכנון של הממשק.
לפני שחוקרי UX מתחילים מחקר עליהם לפעול בשני מישורים – ניסוח שאלת המחקר לפיה יוכלו להחליט באיזה מערך מחקר יבחרו, והבנה של מיהם משתמשי הקצה של המערכת אליהם יפנו. צוות האפיון צריך להבין לעומק את הצרכים, המטרות, הכאבים והמשתנים הפועלים על משתמש הקצה של המוצר. מתודות של מחקרי משתמשים בהיקפים שונים מנוצלות כדי להגיע לתובנות אלה בתחילת המחקר. אז איך חוקרי UX מחליטים באיזה מחקר להשתמש?
שאלות המחקר יכולות להיות:
משתמשי המערכת יכולים להיות משתמשים פוטנציאלים או גם קיימים. על החוקר להבין האם הם משתמשי קצה, משתמשים ברמת אדמין, האם המערכת מיועדת לעובדים בתוך ארגון או לקהל הרחב. בהמשך ישיר לכך המחקר צריך לשאול מה משתמשים אלה מצפים להשיג מהמערכת.
עם התשובות לשאלות אלה יפנו לבדוק באיזה מחקר יעשו שימוש, תוך התחשבות בזמן העומד לרשותם ובמשאבים. הנתונים יאספו וינותחו כדי לענות לשאלות איתן החוקרים יצאו לדרך.
